השבוע נחשפתי לנושא הפערים הדיגיטליים. כמובן שהמושג היה מוכר כבר קודם, אבל עיון במחקר המקיף והיסודי "ישראלים בעידן הדיגיטלי" של ד"ר יובל דרור גרם לתובנות חדשות בנושא. החשיפה למחקר הייתה בשיעור היבטים גלובליים של התקשוב עם ד"ר חגית מישר טל.המסקנה העיקרית של המחקר תומצתה במשפט אחד: "הפער הדיגיטלי שריר וקיים".עד כה התייחסתי לפער מנקודת מבט של פער בין דורי, פער בין מהגרים דיגיטליים לילידים דיגיטליים. המחקר חשף פערים דיגיטליים בהיבטים רבים נוספים. הפערים קיימים בין אוכלוסיות וקבוצות רבות בישראל, ביניהם: חרדים דתיים, מסורתיים, ערבים, יהודים בני נוער, מבוגרים ועוד קבוצות.הפער הדיגיטלי נוצר בעיקר משני חסכים: מחסור בתשתיות ומחסור באוריינות דיגיטלית.שני החסכים יכולים להתמלא על ידי תקציביים, כאשר החסך השני חייב בנוסף לתקציב גם תכנית חינוכית ראויה ומקיפה.ככל שהמדינה תשכיל להעביר תקציבים לנושא החינוך התקשובי בבתי הספר ובשורת התקשוב תחלחל בכל שלבי החינוך בארץ ובכל האזורים, כך יחל שינוי לעבר צמצום פערים דיגיטליים שהוא מחויב המציאות בימינו.חינוך מתוקשב חייב להשתלב בכל בתי הספר בארץ כדי לאפשר לדור הבא של האזרחים להיות חלק מהעולם הגלובלי שמתקשר ולומד ועובד לפרנסתו בכל האמצעים הדיגיטליים הקיימים.כדי שתלמידינו ישתתפו במחקר העולמי בכל תחומי הידע, הם חייבים להיות בעלי אוריינות דיגיטלית וזאת יכולה להתרחש רק על ידי מערכת החינוך.
קישור למחקר ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012:
