בעיצומו של סמסטר קיץ שבו המטלות "נוחתות" בקצב מהיר וברצף, אני מוצאת את עצמי יושבת זמן רב וכאילו לא עושה דבר. הזמן מוקדש למחשבות, הרהורים, חיפוש רעיונות, ארגון המחשבות, בחירת רעיון ועוד. תהיתי לא מעט האם זו אטיות או שמא בזבוז זמן, ובדקתי לא מעט כיצד עלי לייעל את עצמי ואת עבודתי.
לאחר מחשבות נוספות והרהורים, הגעתי למסקנה שבאותו זמן שמוקדש למחשבה שבו כאילו לא נעשה דבר, בעצם נעשה הרבה מאוד. המחשבות והחיפוש שאורכים זמן רב, הם חלק חשוב בתהליך העבודה והלמידה. מהרגע שהרעיון קיים, הדרך לביצוע היא קצרה והמטלה או המשימה הלימודית מתבצעת כמעט כמו נס. הרעיון מנוסח במילים, המילים הופכות למשפטים ולפסקאות והמטלה כמעט מוכנה. המחשבה והחיפוש הם תהליך חשוב שבו מוקדש זמן ליצירת ידע חדש או להבנייתו בדרך ייחודית וחדשה. שלב זה הוא חשוב מאוד וחיוני בכל למידה. זה מתקשר לקונסטרוקטיביזם ולפדגוגיה החדשנית שעליהם אנחנו מדברים ואותם אנחנו רוצים לשלב בהוראה.
זוהי מבחינתי תמצית הפדגוגיה החדשנית. כל למידה שיש מאחוריה מחשבה היא למידה אמיתית ומשמעותית. זוהי למידה שהיא סוף מעשה במחשבה תחילה.
שלום רבקה,
השבמחקשמי רוית מגר, אני מבקרת בבלוג שלך במסגרת מטלה שקיבלתי בקורס תקשוב בלימודי תואר שני במנהל חינוך. לאחר עיון בלא מעט בלוגים מצאתי בבלוג שלך ביטוי כן ואמיתי המשקף תובנות ותהליכים, התפתחות אישית ומקצועית שלך במהלך לימודייך לתואר. אציין כי במרבית הבלוגים שביקרתי מצאתי הרבה מידע/תכנים נלמדים אך פחות ביטוי אישי כפי שמצאתי אצלך. התובנות שתיארת בפוסטים "מחשבות לפני החופשה הגדולה" ו"סוף מעשה במחשבה תחילה" משקפות תהליך רפלקטיבי שעברת, עימו אני יכולה להזדהות כמורה וסטודנטית. יופי של תיאור. מאחלת לך המשך הצלחה והנאה מהלימודים. רוית.