שילוב לוח אינטראקטיבי בכיתה

הפוסט הקודם שכתבתי על הלוח החכם השאיר בי מחשבות ותהיות. האם זו באמת הדרך הנכונה? האם שימוש בלוח חכם, אינטראקטיבי אכן ישפר הישגי ללומדים? לוח אינטראקטיבי ישפר חווית למידה זה ברור, אך האם באמת תלמידים ילמדו טוב יותר בעזרתו?
אלו השאלות שאיתן הסתובבתי בימים האחרונים.
ואז, בכל פעם שהתיישבתי לעבוד מול המחשב חיפשתי מידע נוסף על כיתות חכמות ולוח חכם. (זהו הרגל חדש יחסית, לחפש מידע על שאלות מטרידות)
תוך כדי חיפוש הגעתי לסרטון של ד"ר אינה בלאו על שילוב לו"א בהוראה. סרטון זה נתן לי חלק מהתשובות או לפחות כיוון מחשבה חדש. החלטתי קודם כל שזהו נושא מצוין לכתוב עליו בפוסט אחרון בבלוג כדי לסיים את משימת הכתיבה בבלוג.
ד"ר אינה בלאו (שאת שמה שמעתי לא מעט בלימודי התואר) מציגה בסרטון מחקר שערכה על שילוב לו"א בהוראה אצל מורים שסיימו הכשרה מקצועית בנושא.
אחת הבעיות שד"ר בלאו מציגה במחקר היא איך משתמשים בטכנולוגיה של הלו"א כדי למנף פדגוגיה ולא להפוך את הלוח הכיתתי המסורתי לקצת יותר מעניין וטכנולוגי בלבד. היא מדברת על מושג של שיעור ממוקד לומד ולא שיעור ממוקד מורה. שיעור שבו התלמיד מפעיל לוח, מתנסה לבד או בקבוצה והמורה תומך מהצד ומתערב בשעת הצורך. ד"ר בלאו מדברת גם על למידה מסתעפת ולמידה מקוונת שיכולה להתפתח ולצאת מהכיתה החוצה.
מתוך התנסותי האישית בעבודה עם תוכנת לוח חכם אני יודעת שזה אכן אפשרי.
ממצאי המחקר שהציגה ד"ר בלאו הם אכן אופטימיים ומראים שמורים יכולים להשתמש נכון בטכנולגיה כאשר הם מקבלים הדרכה.
הצפייה בסרטון אכן תרמה לי לאופטימיות ולהבנה שאכן פדגוגיה חדשנית היא מציאותית ואפשרית ליישום, ויותר מכך היא פחות מפחידה ופחות מרתיעה.

אני באמת מקווה שכך יראה בית הספר היסודי בשנים הבאות, אני לפחות מוכנה ומזומנה להיות חלק מהחוויה.

קישור לסרטון:

להיות מורה חכם ב"כיתה חכמה"

הלוח החכם - באמת חכם.

במסגרת הקורס עיצוב סביבות למידה מתוקשבות שנלמד בסמסטר הקיץ האחרון, יצרתי יחידת לימוד המתאימה ללוח חכם בעזרת  התוכנה אקטיב אינספייר. לצורך הכנת מטלה לימודית זו, נעזרתי בחוברת הדרכה ששלחה לנו ד"ר אתי כוכבי מרצת הקורס. בהזדמנות זו, אני חייבת מילות תודה והערכה למרצה, על קורס מועיל ומעניין שהשתתפתי בו.

נחשפתי במהלך יצירת היחידה ליכולותיו הנפלאות של הלוח החכם, ואני אומרת הוא באמת חכם. הוא מאפשר המחשה של הנלמד באופן כזה שילדים שונים יכולים ללמוד ולהבין בזכותו. הוא ממקד  את תשומת לב הילדים לנלמד, הוא לא משעמם, הוא מאפשר פעילויות שונות ומגוונות במסגרת השיעור הפרונטלי, ואפשר בעזרתו לשתף יותר ויותר ילדים בשיעור.

ברור לכל שלוח חכם לא בא במקום הוראה דיפרנציאלית או הוראה מותאמת. התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים זקוקים להקניה ולהוראה נפרדת וייחודית, אך זאת תעשה ותמשיך להיעשות באמצעים שונים מתוקשבים או לא מתוקשבים בנוסף לפעילות בלוח החכם שהיא מרתקת ומעניינת בפני עצמה. 

יתרונותיו של הלוח החכם ברורות לי. החיסרון היחיד של הלוח הזה, היא כנראה, בהיותו יקר ועדיין הוא אינו בשימוש כל בתי הספר וכל כיתות הלימוד בארץ.  בכיתתי למשל אין לוח חכם. מנהלת בית הספר שבו אני עובדת, רוצה מאוד להטמיע בבית ספרינו תקשוב וטכנולוגיה, היא הבטיחה לי שהלוח החכם הבא שיירכש לבית הספר יכנס לכיתתי בשל היותי תלמידת תואר שני בתקשוב ואוכל לעזור בהטמעה של טכנולוגיה בבית הספר. עד שזה יגיע אלי אני מרגישה בפער הקיים בין מה שלמדתי לבין מה שאפשר לעשות בפועל בכיתה נטולת טכנולוגיה. הדבר נכון לא רק לגבי לוח חכם אלא גם לגבי מחשבים ניידים שיהיו חלק מהנוף הבית ספרי היומיומי ועוד כלי טכנולוגיה שונים. 

אז אני בינתיים מחכה לך לוח חכם...  יש לי סבלנות.

שיעורים וירטואליים במקום מורים. האמנם?

"במשרד החינוך מצאו דרך יצירתית להתגבר על המחסור במורים בפרפריה: שיעורים וירטואליים"

שיעורים וירטואליים הם דבר נפלא, אין על כך ספק בכלל! אבל למה זו דרך להתגבר על מחסור במורים? האם שיעור וירטואלי מחליף מורה? או האם שיעור וירטואלי הוא מורה מחליף? כך זה נראה לפי כתבה ממוסף ממון של ידיעות אחרונות מתאריך 15.8.12 שממנה מצוטט המשפט הפותח. 

לשיעור וירטואלי או לכיתה וירטואלית מספר יתרונות: ניתן בעזרתם לאפשר למספר תלמידים גדול ללמוד מקצוע או תחום מסוים, ניתן לצמצם כך פערים דיגיטליים. אבל כאשר שיעור וירטואלי מהווה דרך להתגבר על מחסור במורים, זה נראה לא ראוי.  מאחורי שיעור וירטואלי עומדים מורים הנמצאים ברקע כל הזמן בהכנת השיעורים, בליווי התלמידים ובמתן משוב. לכן שיעור וירטואלי לא יכול להיות דרך יצירתית להתגבר על מחסור במורים וחבל שמישהו במשרד החינוך חושב כך!