סיום הלימודים

22.1.13

לא להאמין איך התאריך הזה הגיע כל כך מהר.

בבוקר שאחרי יום סיום הלימודים, במקרה גם יום חופש בגלל הבחירות בעיתוי לגמרי מוצלח, אני יושבת בבוקר כשכולם עדיין ישנים והבית שקט ושופכת מחשבות לבלוג.

הוכחה שלמדתי משהו בשנה וחצי  ולא רק זאת אלא שמשהו בחשיבה ובתפיסה אכן השתנה.

ממש בא לי לתעד את הרגע, לתפוס את המחשבות והרגשות ולצרוב אותן בזיכרון. אולי כשאקרא זאת עוד כמה שנים אזכר בגעגוע בימים שעברו.

אז מה היה בשנה וחצי הזאת?

הרבה משימות, לחץ, עמידה בזמנים, תסכולים, סדר עדיפויות, הצלחות קטנות וגדולות, תחושת סיפוק שאפשר, הרחבת אופקים, שינוי תפיסה והעיקר רצון להמשיך הלאה ללמוד ולהתחדש.

אתמול בערב כשחזרתי הביתה, קבלו אותי בני המשפחה בשמחה והרגשתי את שמחתם הכנה שסיימתי ללמוד.

הם היו שותפים למשהו גדול שלקחתי על עצמי. אני מניחה שגם להם היה קשה אבל הם היו בסדר, הם תמכו, עזרו ובעיקר השתדלו לא להפריע.

אני מקווה שהצלחתי לתת להם דוגמה אישית, שיעור לחיים, שאם רוצים אין זו אגדה, באמת כמעט הכל אפשרי.

עבודה קשה היא לא מילה גסה, אלא מחיר שמשלמים עבור הצלחות.

לסיום, אני לא יכולה שלא להתייחס לצוות המורים, המרצים שליוו אותי בתקופה זו. פרגנו על כל הצלחה, עודדו ותמכו ברגעים הקשים. תודה רבה וענקית לד"ר גילה קורץ, לנעמי פורת לגילה לוי עצמון ולכל צוות המרצים.

באמת, באמת למדתי המון מכל אחד ואחת מהצוות.

לגילה לוי עצמון החלמה מלאה ובריאות. ובעצם לכולנו בריאות טובה כדי שנוכל להמשיך לאסוף הצלחות!

סיכום תהליך

איך פוסט נולד?
כמו תינוק
בהתחלה זה כואב...
כמו כתיבת שיר או כמו כל יצירה אחרת, תהליך היצירה - יש בו כאב, הוא קשה, הוא מחייב מחשבה, תכנון, הוא דורש זמן הבשלה. כך הרגשתי עם כל פוסט שכתבתי והתהליכים שעברתי בכל כתיבת פוסט היו דומים.
גם כשהפוסט כבר נכתב ולאחר שהוא תוקן ועודכן ועבר הגהה אחת ויותר, גם אז הוא עוד לא הוצא  לאור. הוא חיכה כטיוטה עד שהייתי קרובה מאוד לביטחון שהוא שלם ומוצלח ויכול לצאת לאור. משיצא לאויר האינטרנט, גם אז במשך מספר ימים ביקרתי את הפוסט, שוב שיניתי מילה או שתיים, שוב הוספתי סימן פיסוק כזה או אחר עד שהתחיל להבשיל הרעיון הבא.
כל פוסט הוא אהוב ויקר כמו כל יצירה אישית אחרת. תהליך הכתיבה הוא תהליך איטי ולא קל, אבל בסופו של דבר, כשהתוצר שלם המאמץ משתלם. זו גם הסיבה שמספר הפוסטים שכתבתי לא רב ואולי אפילו לא עומד בדרישות הראשוניות, אך מצד שני,  כל פוסט הוא אישי ואמיתי והוא שלי. אני מקווה שהקוראים והמעריכים יאהבו אותם כמעט כמוני. 
אהבתי מאוד לקרוא את התגובות של הסטודנטים של מגמת המנהל. אחד הדברים החשובים שכתבו לי במשוב שנתנו היה שהכתיבה האישית בולטת וניכרת, וגם הלבטים וההתלבטויות והתהליך שאני עוברת. משוב זה חיזק את ידיעתי שאכן המסר האישי שניסיתי להעביר עבר לקוראים ובכך אני רואה סוג של הצלחה. 
אני כאדם שלא תמיד חושפת את דעותיי ברבים, ולרוב חולקת דעות ומחשבות עם האנשים הקרובים לי, קצת לא מאמינה על כך שחשפתי לבטים ומחשבות בפני רשת פתוחה לכל העולם כמעט. אני יודעת שלא כל העולם קרא, אבל בכל זאת, כל אחד יכול אם ירצה. עצם הכתיבה גרמה לי להיפתח גם בתחומי הלמידה האחרים. הכתיבה והפתיחות שנדרשתי לה, גרמו לי להבין  שאני יכולה לעמוד באתגרים שונים ולא קלים ולעמוד גם באתגרים אחרים שמזמנת הלמידה האקדמית. אני מקווה שהסמסטר המתקרב והאחרון של הלמידה יהיה מוצלח ואכן יאפשר עמידה באתגרים.  

שילוב לוח אינטראקטיבי בכיתה

הפוסט הקודם שכתבתי על הלוח החכם השאיר בי מחשבות ותהיות. האם זו באמת הדרך הנכונה? האם שימוש בלוח חכם, אינטראקטיבי אכן ישפר הישגי ללומדים? לוח אינטראקטיבי ישפר חווית למידה זה ברור, אך האם באמת תלמידים ילמדו טוב יותר בעזרתו?
אלו השאלות שאיתן הסתובבתי בימים האחרונים.
ואז, בכל פעם שהתיישבתי לעבוד מול המחשב חיפשתי מידע נוסף על כיתות חכמות ולוח חכם. (זהו הרגל חדש יחסית, לחפש מידע על שאלות מטרידות)
תוך כדי חיפוש הגעתי לסרטון של ד"ר אינה בלאו על שילוב לו"א בהוראה. סרטון זה נתן לי חלק מהתשובות או לפחות כיוון מחשבה חדש. החלטתי קודם כל שזהו נושא מצוין לכתוב עליו בפוסט אחרון בבלוג כדי לסיים את משימת הכתיבה בבלוג.
ד"ר אינה בלאו (שאת שמה שמעתי לא מעט בלימודי התואר) מציגה בסרטון מחקר שערכה על שילוב לו"א בהוראה אצל מורים שסיימו הכשרה מקצועית בנושא.
אחת הבעיות שד"ר בלאו מציגה במחקר היא איך משתמשים בטכנולוגיה של הלו"א כדי למנף פדגוגיה ולא להפוך את הלוח הכיתתי המסורתי לקצת יותר מעניין וטכנולוגי בלבד. היא מדברת על מושג של שיעור ממוקד לומד ולא שיעור ממוקד מורה. שיעור שבו התלמיד מפעיל לוח, מתנסה לבד או בקבוצה והמורה תומך מהצד ומתערב בשעת הצורך. ד"ר בלאו מדברת גם על למידה מסתעפת ולמידה מקוונת שיכולה להתפתח ולצאת מהכיתה החוצה.
מתוך התנסותי האישית בעבודה עם תוכנת לוח חכם אני יודעת שזה אכן אפשרי.
ממצאי המחקר שהציגה ד"ר בלאו הם אכן אופטימיים ומראים שמורים יכולים להשתמש נכון בטכנולגיה כאשר הם מקבלים הדרכה.
הצפייה בסרטון אכן תרמה לי לאופטימיות ולהבנה שאכן פדגוגיה חדשנית היא מציאותית ואפשרית ליישום, ויותר מכך היא פחות מפחידה ופחות מרתיעה.

אני באמת מקווה שכך יראה בית הספר היסודי בשנים הבאות, אני לפחות מוכנה ומזומנה להיות חלק מהחוויה.

קישור לסרטון:

להיות מורה חכם ב"כיתה חכמה"

הלוח החכם - באמת חכם.

במסגרת הקורס עיצוב סביבות למידה מתוקשבות שנלמד בסמסטר הקיץ האחרון, יצרתי יחידת לימוד המתאימה ללוח חכם בעזרת  התוכנה אקטיב אינספייר. לצורך הכנת מטלה לימודית זו, נעזרתי בחוברת הדרכה ששלחה לנו ד"ר אתי כוכבי מרצת הקורס. בהזדמנות זו, אני חייבת מילות תודה והערכה למרצה, על קורס מועיל ומעניין שהשתתפתי בו.

נחשפתי במהלך יצירת היחידה ליכולותיו הנפלאות של הלוח החכם, ואני אומרת הוא באמת חכם. הוא מאפשר המחשה של הנלמד באופן כזה שילדים שונים יכולים ללמוד ולהבין בזכותו. הוא ממקד  את תשומת לב הילדים לנלמד, הוא לא משעמם, הוא מאפשר פעילויות שונות ומגוונות במסגרת השיעור הפרונטלי, ואפשר בעזרתו לשתף יותר ויותר ילדים בשיעור.

ברור לכל שלוח חכם לא בא במקום הוראה דיפרנציאלית או הוראה מותאמת. התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים זקוקים להקניה ולהוראה נפרדת וייחודית, אך זאת תעשה ותמשיך להיעשות באמצעים שונים מתוקשבים או לא מתוקשבים בנוסף לפעילות בלוח החכם שהיא מרתקת ומעניינת בפני עצמה. 

יתרונותיו של הלוח החכם ברורות לי. החיסרון היחיד של הלוח הזה, היא כנראה, בהיותו יקר ועדיין הוא אינו בשימוש כל בתי הספר וכל כיתות הלימוד בארץ.  בכיתתי למשל אין לוח חכם. מנהלת בית הספר שבו אני עובדת, רוצה מאוד להטמיע בבית ספרינו תקשוב וטכנולוגיה, היא הבטיחה לי שהלוח החכם הבא שיירכש לבית הספר יכנס לכיתתי בשל היותי תלמידת תואר שני בתקשוב ואוכל לעזור בהטמעה של טכנולוגיה בבית הספר. עד שזה יגיע אלי אני מרגישה בפער הקיים בין מה שלמדתי לבין מה שאפשר לעשות בפועל בכיתה נטולת טכנולוגיה. הדבר נכון לא רק לגבי לוח חכם אלא גם לגבי מחשבים ניידים שיהיו חלק מהנוף הבית ספרי היומיומי ועוד כלי טכנולוגיה שונים. 

אז אני בינתיים מחכה לך לוח חכם...  יש לי סבלנות.

שיעורים וירטואליים במקום מורים. האמנם?

"במשרד החינוך מצאו דרך יצירתית להתגבר על המחסור במורים בפרפריה: שיעורים וירטואליים"

שיעורים וירטואליים הם דבר נפלא, אין על כך ספק בכלל! אבל למה זו דרך להתגבר על מחסור במורים? האם שיעור וירטואלי מחליף מורה? או האם שיעור וירטואלי הוא מורה מחליף? כך זה נראה לפי כתבה ממוסף ממון של ידיעות אחרונות מתאריך 15.8.12 שממנה מצוטט המשפט הפותח. 

לשיעור וירטואלי או לכיתה וירטואלית מספר יתרונות: ניתן בעזרתם לאפשר למספר תלמידים גדול ללמוד מקצוע או תחום מסוים, ניתן לצמצם כך פערים דיגיטליים. אבל כאשר שיעור וירטואלי מהווה דרך להתגבר על מחסור במורים, זה נראה לא ראוי.  מאחורי שיעור וירטואלי עומדים מורים הנמצאים ברקע כל הזמן בהכנת השיעורים, בליווי התלמידים ובמתן משוב. לכן שיעור וירטואלי לא יכול להיות דרך יצירתית להתגבר על מחסור במורים וחבל שמישהו במשרד החינוך חושב כך!

פערים דיגיטליים

השבוע נחשפתי לנושא הפערים הדיגיטליים. כמובן שהמושג היה מוכר כבר קודם, אבל עיון במחקר  המקיף והיסודי "ישראלים בעידן הדיגיטלי" של ד"ר יובל דרור גרם לתובנות חדשות בנושא. החשיפה למחקר הייתה בשיעור היבטים גלובליים של התקשוב עם ד"ר חגית מישר טל.המסקנה העיקרית של המחקר  תומצתה במשפט אחד: "הפער הדיגיטלי שריר וקיים".עד כה התייחסתי לפער מנקודת מבט של פער בין דורי, פער בין מהגרים דיגיטליים לילידים דיגיטליים. המחקר חשף פערים דיגיטליים בהיבטים רבים נוספים. הפערים קיימים בין אוכלוסיות וקבוצות רבות בישראל, ביניהם: חרדים דתיים, מסורתיים, ערבים, יהודים בני נוער, מבוגרים ועוד קבוצות.הפער הדיגיטלי נוצר בעיקר משני חסכים: מחסור בתשתיות ומחסור באוריינות דיגיטלית.שני החסכים יכולים להתמלא על ידי תקציביים, כאשר החסך השני חייב בנוסף לתקציב גם תכנית חינוכית ראויה ומקיפה.ככל שהמדינה תשכיל להעביר תקציבים לנושא החינוך התקשובי בבתי הספר ובשורת התקשוב תחלחל בכל שלבי החינוך בארץ ובכל האזורים, כך יחל שינוי לעבר צמצום פערים דיגיטליים שהוא מחויב המציאות בימינו.חינוך מתוקשב חייב להשתלב בכל בתי הספר בארץ כדי לאפשר לדור הבא של האזרחים להיות חלק מהעולם הגלובלי שמתקשר ולומד ועובד לפרנסתו  בכל האמצעים הדיגיטליים הקיימים.כדי שתלמידינו ישתתפו במחקר  העולמי בכל תחומי הידע, הם חייבים להיות בעלי אוריינות דיגיטלית וזאת יכולה להתרחש רק על ידי מערכת החינוך.

קישור למחקר ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012:

http://www.colman.ac.il/research/research_institute/Israel_project_Digital/Documents/Israelis_digital_.pdf

סוף מעשה במחשבה תחילה

בעיצומו של סמסטר קיץ שבו המטלות "נוחתות" בקצב מהיר וברצף, אני מוצאת את עצמי יושבת זמן רב וכאילו לא עושה דבר. הזמן מוקדש למחשבות, הרהורים, חיפוש רעיונות, ארגון המחשבות, בחירת רעיון ועוד. תהיתי לא מעט האם זו אטיות או שמא בזבוז זמן, ובדקתי לא מעט כיצד עלי לייעל את עצמי ואת עבודתי. 

לאחר מחשבות נוספות והרהורים, הגעתי למסקנה שבאותו זמן שמוקדש למחשבה שבו כאילו לא נעשה דבר, בעצם נעשה הרבה מאוד. המחשבות והחיפוש שאורכים זמן רב, הם חלק חשוב בתהליך העבודה והלמידה. מהרגע שהרעיון קיים, הדרך לביצוע היא קצרה והמטלה או המשימה הלימודית מתבצעת כמעט כמו נס.  הרעיון מנוסח במילים, המילים הופכות למשפטים ולפסקאות והמטלה כמעט מוכנה. המחשבה והחיפוש הם תהליך חשוב שבו מוקדש זמן ליצירת ידע חדש או להבנייתו בדרך ייחודית וחדשה. שלב זה הוא חשוב מאוד וחיוני בכל למידה. זה מתקשר לקונסטרוקטיביזם ולפדגוגיה החדשנית שעליהם אנחנו מדברים ואותם אנחנו רוצים לשלב בהוראה. 

זוהי מבחינתי תמצית הפדגוגיה החדשנית. כל למידה שיש מאחוריה מחשבה היא למידה אמיתית ומשמעותית. זוהי למידה שהיא סוף מעשה במחשבה תחילה.